אנחנו מכירות את הגוף שלנו יותר טוב ממה שאנחנו חושבות. אנחנו יודעות מתי משהו מרגיש אחרת, מתי האנרגיה יורדת, מתי השינה כבר לא באמת ממלאת מצברים ומתי אנחנו פשוט לא אנחנו.
ובכל זאת, לנשים יש כישרון די מפוקפק להמשיך כרגיל.
- עייפה? זה בגלל השבוע המטורף.
- כואב הגב? ישבתי יותר מדי.
- הבטן נפוחה? בטח משהו שאכלתי.
- אין לי כוח לכלום? יעבור.
לפעמים זה באמת עובר. אבל לפעמים הגוף פשוט מתחיל לדבר בשקט לפני שהוא נאלץ להרים את הקול.
עייפות היא לא תמיד רק עייפות
יש הבדל בין יום שבו ישנת מעט לבין תקופה שבה את קמה בבוקר וכבר מחכה לרגע שבו תוכלי לחזור למיטה.
עייפות מתמשכת יכולה להיות קשורה לשגרה עמוסה ולחוסר שינה, אבל לעיתים גם לחסרים תזונתיים, מתח ממושך או מצב רפואי שכדאי לבדוק.
לא צריך להפוך כל תחושה לאבחנה. בדיוק להפך. הרעיון הוא להפסיק להתייחס אוטומטית לכל סימן כאל "שטויות".
גם מצב הרוח הוא חלק מהגוף
אנחנו רגילות להפריד בין גוף לנפש כאילו מדובר בשתי מחלקות שונות. בפועל הן מנהלות ביניהן שיחה כל היום.
תקופה של לחץ יכולה להשפיע על השינה, התיאבון, מערכת העיכול, כאבי ראש ואפילו על הדרך שבה אנחנו מרגישות בגוף שלנו.
ולפעמים הדבר שאנחנו צריכות הוא לא עוד קפה כדי להחזיק מעמד, אלא לבדוק למה אנחנו צריכות כל כך הרבה קפה מלכתחילה.
בואי תכירי את הנורמלי שלך
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לא להשוות את עצמך לאחרות.
יש נשים שישנות שבע שעות ומתעוררות מלאות אנרגיה, ויש כאלה שזקוקות ליותר. יש מי שהמחזור שלה כמעט לא מורגש ויש מי שחווה אותו אחרת לגמרי.
המדד המעניין הוא השינוי אצלך. אם משהו שהיה רגיל במשך שנים משתנה באופן משמעותי ומתמשך – זה מידע ששווה תשומת לב.
טיפול בעצמך הוא לא פרויקט
בריאות לא חייבת להתחיל בדיאטה חדשה ביום ראשון, מנוי לחדר כושר או ארון מלא בתוספים.
לפעמים היא מתחילה בדברים הרבה פחות נוצצים: לישון מספיק, לשתות מים, לזוז, לאכול בצורה שמזינה אותך, לבצע בדיקות תקופתיות ולא לדחות תור שכבר חודשים את אומרת שתזמיני.
ובעיקר – להפסיק להתייחס לגוף כאילו התפקיד שלו הוא רק להמשיך לתפקד בשבילך.
"הגוף הוא לא מכונה שאנחנו מכניסות למוסך רק כשהיא מפסיקה לנסוע. הוא הבית שלנו. וכמו בכל בית שאנחנו אוהבות, כדאי לשים לב גם לרעשים הקטנים הרבה לפני שמשהו נשבר בנו."